הודעות:
http://www.atarnet.net/il/golda-m

   חטיבת הביניים על שם גולדה מאיר נס-ציונה

 
 בית  לוח מודעות  קבוצות דיון  
 
  אודות החטיבה
  טפסים וחוזרים
  מקצועות
  שכבה ז
  שכבה ח
  שכבה ט
  ספריה
  מתיא
  הורים
  לוח מבחנים
   שפה יפה
  מדור לדור
  חגים ומועדים
  מחשבים
  על כוס קפה
  מועצת התלמידים
  קישורים
משוריינים מכוסים בדגלי המדינה ובזרי פרחים ליד שער הגיא, בדרך לירושלים. יום הזיכרון לחללי צה"ל תשנ"ט - 1999. משוריינים אלה נפגעו בדרכם לפרוץ את המצור על ירושלים במלחמת העצמאות.
© לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צלם: אבי אוחיון

מדינות רבות נוהגות לציין יום הזיכרון לחיילים שנפלו במלחמות העצמאות, אלא שבדרך כלל יום הזיכרון מתקיים בתאריך נפרד ושונה מיום העצמאות. לדוגמה: יום הזיכרון האמריקני חל בחודש מאי, ואילו יום העצמאות - בחודש יולי. מדינת ישראל - שלא כמו מדינות אחרות - בחרה לציין את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות, ומיד עם סיום יום הזיכרון, בשעות הערב, נערך בהר הרצל בירושלים טקס ממלכתי לפתיחת חגיגות העצמאות. יום הזיכרון במדינת ישראל קיבל אופי מיוחד שנקבע בחוק, והוא מחייב התנהגות מיוחדת ברשות הרבים, בציבור, וכולל סמלים, אזכרות וטקסים מיוחדים הנערכים בכל רחבי הארץ. ועל כך - בהמשך.

יום הזיכרון הנציח תחילה רק את חללי מלחמת העצמאות, אך במשך שנות קיומה של מדינת ישראל הפך ליום זיכרון לכל ההרוגים בכל מלחמות ישראל, בפעולות צבאיות נגד האויב (ובכלל זה - גם במלחמת העולם השנייה) וכן יום זיכרון לחיילים שנהרגו במהלך השירות הצבאי. בשנים האחרונות נוהגים לציין ביום הזיכרון גם את זכרם של ההרוגים בפעולות טרור - בארץ ובחו"ל. יום הזיכרון נקרא גם "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל" וגם "יום הזיכרון לחללי צה"ל".

יום הזיכרון - השנים הראשונות
החל בשנת תשי"א (1951) - שלוש שנים לאחר הקמת המדינה - נקבע יום ד באייר כיום הזיכרון לחללי צה"ל. בשנתיים שקדמו לכך היה המצב שונה: יום העצמאות השני של מדינת ישראל (אייר תש"ט) חל עם סיום מלחמת העצמאות, והאזכרות לחללי המלחמה נערכו במהלך יום העצמאות עצמו, וכך היה גם בשנה שלאחר מכן. באותן שנים ראשונות לא הייתה הפרדה בין שמחת החג ובין העצב והכאב על הרוגי המלחמה, ובקרב משפחות החללים הייתה תחושה כי המדינה אינה מכבדת בצורה ראויה את זכר יקיריהם, וכי יש צורך לקבוע יום מיוחד ונפרד שבו יתייחדו כל אזרחי המדינה עם חללי המלחמה. שר הביטחון וראש הממשלה באותן
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, תשנ"ב - 1992.
ביום הזיכרון תשס"ב יציבו ליד קברו של כל אחד מחללי מערכות ישראל דגלון מיוחד עם סמל המדינה ועליו סרט יזכור שחור. דגלון זה מסמל את השתתפות המדינה באבלן של המשפחות השכולות.
© לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צלם: זיו קורן
שנים, דוד בן גוריון, הקים מועצה ציבורית מיוחדת להנצחת הנופלים במלחמות ובפעולות צבאיות. רוב חברי המועצה היו הורים שכולים. המועצה הציעה לקבוע יום זיכרון מיוחד, שלא יהיה מנותק מיום העצמאות ויחול יום לפניו - ביום ד באייר. הצעה זו קיבלה את אישור הממשלה, והתאריך ד באייר נקבע כיום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל. כאמור, בשנים האחרונות מציינים ביום זה גם את זכרם של הרוגי פעולות הטרור (בארץ ובחו"ל).

"במותם ציוו לנו את החיים"
ההחלטה לקבוע את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות התבססה על התפיסה, כי חללי מלחמות ישראל "במותם ציוו לנו את החיים". ביטוי ספרותי זה מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לכל אלה שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה, ומביע את הקשר ההדוק והכואב בין המוות ובין החיים:

טקס יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ברחבת הכותל המערבי בירושלים, תשנ"ח - 1998.
© לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צלם: עמוס בן גרשום
חללי מלחמות ישראל הם שהעניקו לנו, במותם, את החיים - את האפשרות להמשיך ולחיות במדינה. "במותם ציוו לנו את החיים" - ולכן מדי שנה בשנה אנו מצווים לעצור ולזכור בכאב את המתים, יום לפני שאנו חוגגים את שמחת העצמאות. ויש פרשנות נוספת לביטוי "במותם ציוו לנו את החיים", והיא: החללים השאירו לנו במותם מעין צוואה להמשיך הלאה, לחיות ולשמוח - ולא לשקוע בזיכרונות הקשים ובכאב השכול. פירוש זה מציע להביט קדימה, להמשיך לחיות ולעשות מתוך תקווה לעתיד טוב. כי במותם ציוו לנו את החיים.

אופיו של יום הזיכרון
את יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל מציינים באירועים ממלכתיים, בטקסי זיכרון ובאזכרות, והוא מחייב את כל הרשויות והמוסדות הממלכתיים וגם את המקומות הציבוריים, כולל מקומות הבילוי והבידור. האדם הפרטי יכול לנהוג בביתו לפי תחושתו, אך ברחוב הישראלי יש ליום הזיכרון אופי מיוחד: בערב יום הזיכרון, עם השקיעה, נשמעת צפירת דומייה הפותחת את אירועי יום הזיכרון. בערב זה וביום שלמחרת סגורים כל מקומות הבילוי והבידור.
דגלי המדינה בכל מקום מורדים לחצי התורן, ומעל בנייני ציבור (וכן בבתים פרטיים רבים) מדליקים נרות נשמה. יום הזיכרון נפתח בצפירת דומייה בת שתי דקות, המציינת את תחילת טקסי הזיכרון והאזכרות בבתי הקברות הצבאיים. טקסי אזכרה מיוחדים נערכים בכל מחנות צה"ל, בכל בתי הספר ובמוסדות ציבור אחרים. שידורי הרדיו והטלוויזיה כוללים תכניות מיוחדות ליום הזיכרון (בלי פרסומות ובלי תשדירי שירות). פרח דם המכבים נבחר כסמל ליום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, והוא מופיע על מדבקות וסיכות שעונדים ביום הזיכרון.

כל אלה (ועוד) נקבעו בשנת תשכ"ג - 1963 בחוק מיוחד שנתקבל בכנסת: "חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל". לקריאת קטעים מן החוק - לחץ כאן.

חזרה לתפריט ראשי


לפעילות על נושאים מתוך "קופצים ללוח העברי" - לחץ כאן.

המדור "קופצים ללוח העברי" פותח בידי צוות "מבחר".
"מבחר" היא תכנית רב תחומית בתרבות ישראל לחטיבות הביניים, הפועלת בהצלחה בבתי ספר ברחבי הארץ.

מאירועי החטיבה
לוח הודעות

 

גלרית תמונות
תלתן
אינטרנט בטוח
אתרי חיפוש

פתגם השבוע

ת"ד566 נס-ציונה,מיקוד,70454 טל` ,08-9407196 ,פקס9407960 רחוב אוסקר שינדלר,קרית החינוך נס-ציונה

מספר כניסות לאתר : 467895
Powered by EduSystems
info@edusystems.co.il
* אתר זה מופעל באמצעות מערכת אדיוסיסטמס לי-נט פרו * ניתן לפנות לתמיכה אל: info@edusystems.co.il *